החלטה בתיק תא"ק 17701-10-11

1.         בדיון מיום 11.10.12, הושג הסדר פשרה בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין.

            בהמשך התגלתה בין הצדדים מחלוקת חשבונאית לגבי  חישובי הריבית עד למועד הפשרה ובהמשך לתקופת הפריסה.

            כל צד הציג תחשיב מטעמו שנערך על ידי רואה חשבון וטען כי תחשיבו הוא הנכון.

2.         בשל המחלוקת מיניתי את רו"ח בועז יפעת למומחה מטעם ביהמ"ש שיחווה דעתו במחלוקת האמורה.

            חוות דעתו של המומחה התקבלה ביום  19.12.12 ולאחר קבלתה עתר ב"כ התובע לחייב את הנתבעים בהוצאות חוות הדעת, שכן הינה תואמת את חוות הדעת שהוגשה מטעמו.

            בתגובתם טענו הנתבעים כי בהתאם לחוות דעתו של המומחה חישוב הריבית והסכומים תואם את אופן החישוב שהוגש על ידי הנתבעים.

3.         בשל המחלוקת הנוספת בקשתי הבהרתו של המומחה, שהועברה אלי ביום 8.1.13, והמצויה בתיק לעיונים של הצדדים.

            בהתאם לחוות הדעת ולהבהרה אני קובע כדלקמן:

א.        חוות דעתו של התובע תואמת את חוות דעתו של המומחה לגבי סכום  החוב למועד מתן פסק הדין, 295,201 ש"ח. הנתבעים טענו לסכום של 271,875 ש"ח.

ב.         לאור האמור לעיל יתרת החוב לתחילת העמדת ההלוואה, 31.12.12, הינה 231,782 ש"ח, סכום דומה לסכום שבחישובי התובע.

ג.         פריסת החוב תיעשה על פי לוח הסילוקין של המומחה בחישוב של החזר חודשי קבוע (שיטת שפיצר) וגם התובע ערך חישוביו בשיטה זו.

ד.         למרות שבהסדר לא קבעו הצדדים במפורש על פי איזו שיטה תחושב הפריסה ניתן לקבוע כי אומד דעתם הייתה  לשיטת שפיצר, שכן בשיטה זו סכום ההחזר החודשי הינו קבוע לעומת חישוב לפי קרן קבועה בה סכום ההחזר משתנה מחודש לחודש.

            אני קובע את שיטת שפיצר לביצוע התשלומים למרות שעל פי  שיטה זו סך כל ההחזרים גדול ב- 2,484 ש"ח מההחזרים על פי השיטה האחרת.

4.         מלוא שכרו של המומחה ישולם על ידי הנתבעים וככל שהשתתף התובע, בשלב הראשון, בתשלום על הנתבעים להשיב לתובע לאלתר את מה ששילם.

5.         המזכירות תעביר העתק החלטה זו לב"כ הצדדים ולמומחה וכן תסרוק למערכת את מכתבו של המומחה מיום  8.1.13. 

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ג, 09 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: